מהפיכה חינוכית – חלומו של אודי אנג'ל

אני רוצה לשתף אתכם בכתבה מעניינת שקראתי בעיתון "ידיעות אחרונות" (מוסף ממון) ב-4.4.10 מאת סמדר שיר.
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא רק בעיתון המודפס ובקישור שלהלן מופיע חלק קטן ממנה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3871313,00.html
כשקראתי את הכתבה נזכרתי במודל עליו דיברה פרופסור מיקי רונן בקורס משחקים לימודיים מתוקשבים הנלמד בסמסטר זה, לפיו פיתוח של משחק לימודי טוב דורש שילוב של פדגוגיה וטכנולוגיה כלומר: עבודה משותפת של מישהו מעולם התוכן המגדיר את הצרכים ומישהו מעולם הטכנולוגי המפתח צרכים אלו.
"... אנחנו נתנו את התשתיות והפורטל, עזרנו בנושא ההטמעה למורים ולתלמידים, אבל כל מה שקשור בתוכן היה בידיים של המועצה המקומית, העירייה ומשרד החינוך. לאורך כל הפרויקט זה היה חוק בעל יעבור. הוראה חד משמעית"
אודי אנג'ל פעל לפי המודל הנ"ל ולדעתי זו אחת הסיבות להצלחתו.
לפיילוט של הפרויקט נבחרו ערים המרוחקות מהמרכז (לאו דווקא נחשלות) ושהחינוך נמצא בראש סדר העדיפות של ראשי הערים שלהן.
"איך זה עובד בשטח ? כל תלמיד, מורה ומנהל מקבל סיסמה אישית, באמצעותה הוא יכול להתחבר מכל מחשב אל הפורטל של בית הספר. התלמידים בכיתה יושבים מול מסכים וכל השיעורים מתנהלים באמצעות המחשב, מכתה א'. התקשורת בין המורים לבין התלמידים מתבצעת במיילים, ניהול יומנים, העברת הודעות, פורומים וצ'אטים... גם ההורים יכולים להיכנס לפורטל, להתעדכן בתוכני הלימוד, להתכתב עם המורים וכן הלאה"
בכתבה מתוארת למידה חווייתית באמצעות שימוש בטכנולוגיות שונות ותגובות חיוביות, מצד התלמידים, לצורת למידה זו. הלמידה החווייתית כוללת מוטיבים מ-10 סביבות הלמידה עליהן מדבר גבריאל סלומון בספרו טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע (2000).

הרגשתי שאני יכולה לקרוא כתבה זו כשאני מצוידת בידע ובתובנות שקיבלתי בעקבות הקורסים, אותם למדתי עד כה – כל זאת אפשר לי לראות ולהבין את הדברים שנאמרו בה באור אחר מזה שהיה לי לפני הלימודים.
התחברתי מאד לנאמר בכתבה. בעיני לא מדובר בעוד סיסמא נבובה "מחשב לכל ילד" אלא בהבנה של המצב וניסיון אמיתי לבצע מהפיכה של ממש. חלומות מסוג זה של אודי אנג'ל ראוי שיתגשמו.
ממליצה לקרוא הכתבה.