אחד הנושאים הנלמדים במסגרת הקורס תקשוב החינוך: היבטים בינ"ל, הינו גלובליזציה ותקשוב החינוך.
הגלובליזציה נוגעת למספר תחומים כשהרווח ביניהם הוא התחום הכלכלי. יחד עם זאת, היא מהווה גורם משפיע, שלא ניתן להתעלם ממנו, על מדיניות ושיטת החינוך.
גלובליזציה מתאפיינת בתחרות עולמית, בתאגידים בינלאומיים ובמעבר הון חופשי ממדינה למדינה.
תהליך הגלובליזציה הוא בלתי הפיך ובשל כך משליך על ההחלטות המתקבלות בתחומים שונים ובהם כמובן בחינוך.
העידן הגלובלי מאופיין בשינויים כלכליים ובשינויים פסיכולוגיים-תפיסתיים. קיים בלבול ותסכול בין הרצון מחד לחיות בכפר הגלובלי ולהיות אזרחי העולם ומאידך, להרגיש שייכות מקומית לאומית. במצב זה נוצר מתח בין מסורת וערכים לבין התחדשות.
מהפיכת הידע הובילה לחדירת כלכלת שוק קפיטליסטי להרבה מדינות בעולם. בעידן הידע, איכות החינוך היא המפתח להכשרת כח עבודה שיוכשר ושיהיה חלק מהכלכלה הגלובלית ומהצמיחה. לכן יש לדאוג ליצירת אפקטיביות ויעילות של החינוך.
מכאן נובעת התפיסה הגורסת כי רק כוחות שוק יכולים להבטיח יצירה של אפקטיביות ויעילות בחינוך באמצעות אימוץ של דפוסי חשיבה עסקיים. בכך למעשה מצטמצם תפקיד המדינה/"הלאום" והחינוך מתאים עצמו לתהליך הגלובליזציה וכי יש לחנך גם לזהות גלובלית ולא רק לזהות לאומית.
על התלמידים להתחנך לעידן הגלובליזציה שהוא הכח הכלכלי, הפוליטי והתרבותי השולט כיום בעולם. החשיבות של הרב-לאומיות גוברת ולכן נדרשת מערכת החינוך לגלות הבנה רב-תרבותית. לפי תפיסה זו מערכת החינוך צריכה להתבסס על סטנדרטים אוניברסאליים, על אחידות ושיתופיות.
מאידך קיימת התפיסה הגורסת כי יש לשמור על תפקיד המדינה/"הלאום" כדומיננטי בחינוך ולהדגיש דווקא את הגיוון ולא את הסטנדרטים האוניברסאליים. לפי גישה זו הנכונות לקבל רב-תרבותיות אינה מחייבת בהכרח לוותר על הזהות הלאומית התרבותית ועל ערכי המוסר והמסורת הייחודית.
התקשוב מאפשר להגיע לעולם הגדול בקלות, להיות חלק מ"הכפר הגלובלי" ולחלוק עמו תובנות חדשות.
האתגר של יישומי הטכנולוגיה הדיגיטאלית מואץ ע"י הגלובליזציה.
המיומנויות הנדרשות להצלחה במשק הגלובלי ושעליהן יש לתת את הדגש במערכת החינוך הן:
- שת"פ בתוך צוותים ובין תרבויות
- פתרון בעיות כולל בין-אישיות
- אוריינות טכנולוגית
- נכונות ליזום, ליטול סיכונים
- חשיבה יצירתית
אני חושבת כי יש לשלב בין שתי התפיסות מאחר ויש חשיבות גדולה וערך עליון ללאומיות, שלא ניתן לוותר עליה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מעידן הגלובליזציה בו אנו מצויים ומכך שתקשוב מאפשר בקלות יחסית ליצור קהילה לומדת גלובלית כשלגבולות הפיזיים אין משמעות. ההתעלמות מהגלובליזציה הינה טמינת הראש בחול, אך ללא הדגשת תכנים פדגוגיים ייחודיים ברמה הלאומית ניסיון הגלובליזציה יהיה עקר, שכן מטרת החינוך הינה לפתח אצל התלמידים כישרונות ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם וכן להשיג יעדים אישיים, לאומיים ועולמיים.
הגלובליזציה נוגעת למספר תחומים כשהרווח ביניהם הוא התחום הכלכלי. יחד עם זאת, היא מהווה גורם משפיע, שלא ניתן להתעלם ממנו, על מדיניות ושיטת החינוך.
גלובליזציה מתאפיינת בתחרות עולמית, בתאגידים בינלאומיים ובמעבר הון חופשי ממדינה למדינה.
תהליך הגלובליזציה הוא בלתי הפיך ובשל כך משליך על ההחלטות המתקבלות בתחומים שונים ובהם כמובן בחינוך.
העידן הגלובלי מאופיין בשינויים כלכליים ובשינויים פסיכולוגיים-תפיסתיים. קיים בלבול ותסכול בין הרצון מחד לחיות בכפר הגלובלי ולהיות אזרחי העולם ומאידך, להרגיש שייכות מקומית לאומית. במצב זה נוצר מתח בין מסורת וערכים לבין התחדשות.
מהפיכת הידע הובילה לחדירת כלכלת שוק קפיטליסטי להרבה מדינות בעולם. בעידן הידע, איכות החינוך היא המפתח להכשרת כח עבודה שיוכשר ושיהיה חלק מהכלכלה הגלובלית ומהצמיחה. לכן יש לדאוג ליצירת אפקטיביות ויעילות של החינוך.
מכאן נובעת התפיסה הגורסת כי רק כוחות שוק יכולים להבטיח יצירה של אפקטיביות ויעילות בחינוך באמצעות אימוץ של דפוסי חשיבה עסקיים. בכך למעשה מצטמצם תפקיד המדינה/"הלאום" והחינוך מתאים עצמו לתהליך הגלובליזציה וכי יש לחנך גם לזהות גלובלית ולא רק לזהות לאומית.
על התלמידים להתחנך לעידן הגלובליזציה שהוא הכח הכלכלי, הפוליטי והתרבותי השולט כיום בעולם. החשיבות של הרב-לאומיות גוברת ולכן נדרשת מערכת החינוך לגלות הבנה רב-תרבותית. לפי תפיסה זו מערכת החינוך צריכה להתבסס על סטנדרטים אוניברסאליים, על אחידות ושיתופיות.
מאידך קיימת התפיסה הגורסת כי יש לשמור על תפקיד המדינה/"הלאום" כדומיננטי בחינוך ולהדגיש דווקא את הגיוון ולא את הסטנדרטים האוניברסאליים. לפי גישה זו הנכונות לקבל רב-תרבותיות אינה מחייבת בהכרח לוותר על הזהות הלאומית התרבותית ועל ערכי המוסר והמסורת הייחודית.
התקשוב מאפשר להגיע לעולם הגדול בקלות, להיות חלק מ"הכפר הגלובלי" ולחלוק עמו תובנות חדשות.
האתגר של יישומי הטכנולוגיה הדיגיטאלית מואץ ע"י הגלובליזציה.
המיומנויות הנדרשות להצלחה במשק הגלובלי ושעליהן יש לתת את הדגש במערכת החינוך הן:
- שת"פ בתוך צוותים ובין תרבויות
- פתרון בעיות כולל בין-אישיות
- אוריינות טכנולוגית
- נכונות ליזום, ליטול סיכונים
- חשיבה יצירתית
אני חושבת כי יש לשלב בין שתי התפיסות מאחר ויש חשיבות גדולה וערך עליון ללאומיות, שלא ניתן לוותר עליה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מעידן הגלובליזציה בו אנו מצויים ומכך שתקשוב מאפשר בקלות יחסית ליצור קהילה לומדת גלובלית כשלגבולות הפיזיים אין משמעות. ההתעלמות מהגלובליזציה הינה טמינת הראש בחול, אך ללא הדגשת תכנים פדגוגיים ייחודיים ברמה הלאומית ניסיון הגלובליזציה יהיה עקר, שכן מטרת החינוך הינה לפתח אצל התלמידים כישרונות ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם וכן להשיג יעדים אישיים, לאומיים ועולמיים.
באמת מעניין
השבמחקהיי ורד,
השבמחקנהניתי לקרוא פוסט זה ואני אכן מסכימה איתך שהטוב ביותר שנראה, לפחות כרגע, הוא לשלב בין שתי התפיסות של שימור הזהות הלאומית אל מול הגלובליזציה המתעצמת. תומס פרידמן (העולם הוא שטוח) קורא לשילוב כזה "גלוקליזציה" - תרבות שסופגת לתוכה רעיונות זרים ודרכי התנהלות שונות, ויודעת לשזור אותם במסורות שלה. הוא כותב על אימוץ המיטב מהתרבות הזה והשלכת כל היתר, תוך שמירת המסורות וערכי המוסר.
אין ספק שאסור לנו לטמון את ראשנו בחול. אנו צריכים לדאוג שהדור החדש יהיה מסוגל לתפקד בעולם של תקשוב, איך אין זה אומר שאנו חייבים לקבל את כל הערכים (או חוסר בערכים) המתלווים לחברה הגלובאלית. הנכונות שלנו לקבל רב תרבותיות, אינו מחייב אותנו לוותר על זהותנו הלאומית-תרבותית, על הקשר שלנו לערכי צדק וסולידריות חברתיים. ערכי יסוד של עם ישראל שרדו גם בעידנים של שלטון הלניסטי, רומי, מוסלמי וכו', ויש להם את הכוח והחיוניות להתקיים ואף לשגשג בעידן המידע, הגלובאליזם והפוסט מודרניזם.
אנו צריכים להשכיל לקחת את הטוב של מהפכת החברה הגלובאלית אך לא לוותר על ערכי מוסר ומסורת של עם ישראל. ברור כי יש תחומים שבהם הגלובליזציה, או שבירת המחיצות בין עמים היא דבר מבורך. כמו למשל, תחום איכות הסביבה שאינו יכול לקבל תאוצה ללא שילוב ידיים של מדינות שכנות ורחוקות ולכן אין שחור או לבן גם בעניין חשוב זה. ונכון, הלוואי ונשכיל לשלב בין התפיסות על הצד הטוב ביותר.
השאלה המהותית בנושא הגלובליזציה היא, האם אכן זו גלובליזציה או שמא מדובר במיעוט בן חצי מיליארד בני אדם (העולם המערבי), הכופה תפיסותיו ועמדותיו על הגלובוס? ואם כן מה יהיו המשמעויות בטווח הרחוק?
השבמחקנדב,
השבמחקלדעתי אכן מדובר בגלובליזציה בניגוד לקולוניאליזם שהיה קיים בעבר. הטכלונוגיה והאינטרנט נטועים חזק ויצרו כפר גלובלי בעולמנו שיש לו יתרונות וחסרונות כמו לכל דבר ועלינו להשכיל ולנצל את היתרונות הטמונים במצב זה.
ורד
אריאל,
השבמחקתודה על תגובתך. אני מסכימה עם הנאמר בה. שביל הזהב הינו הדבר האידאלי, אך הקושי הוא לדעת כיצד לתעל את יתרונות הגלובליזציה בחינוך לטובת מערכת החינוך וכאמור לא לטמון את הראש בחול כי דרך זו לא מובילה לשום מקום.
ורד