במסגרת הקורס אסטרטגיות מתקמדמות ללמידה והוראה של ד"ר נטע נוצר, נתבקשנו לסכם ולנתח מאמר העוסק בהוראה/למידה. בחרתי במאמרו של פרופ' אורי טרייסמן בשם: "מתן תמיכה ועזרה בלמידה והתייעלות בדרכי למידה", אותו ניתן לקרוא בקישור שלהלן:
http://www2.colman.ac.il/al_hagova/1/08Treisman_uri.pdf
במאמר מתואר מקרה שהתחרש בשנות ה-80 באוניברסיטת קליפורניה שבברקלי לפיו סטודנטים שחורים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך נכשלו בקורסי מבוא בחשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי, החיוניים להמשך לימודים במקצועות יוקרתיים כמו: כלכלה, מדעים והנדסה. סיוע שניתן להם מטעם האוניברסיטה לא צלח.
כתוצאה מהכישלון נטשו הסטודנטים הנ"ל את המקצועות המדעיים, אליהם נרשמו, ופנו למקצועות מתחום מדעי החברה והרוח או שפרשו לגמרי מהלימודים באוניברסיטה.
במקביל לסטודנטים השחורים נמצא כי סטודנטים שהיו דור ראשון לסינים-אמריקנים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה אף יותר מהסטודנטים השחורים וששפת הדיבור בביתם הייתה סינית – הצטיינו בלימודיהם. חשוב לציין כי מה שאפיין את שאר הסטודנטים הנרשמים היה: תלמידים מצטיינים ובעלי ממוצע ציונים גבוה מאד בבית הספר התיכון בו למדו על כן נתון זה של הסטודנטים הסינים-אמריקנים גרם ל"הרמת גבה".
התופעה נבחנה ונחקרה ע"י פרופ' אורי טרייסמן, מסגל ההוראה, במטרה למצוא דרכים להתגבר עליה. שיטת המחקר שלו כללה שני מרכיבים:
1. סקר בקרב סגל ההוראה על הסיבות לכישלון של התלמידים השחורים- תוצאות הסקר העידו על כך שהסיבה לכישלון לדעת המרצים הייתה עצלנות מצד הסטודנטים, חוסר מוטיבציה ומאמץ ללמידה, חוסר שליטה במתמטיקה הנלמדת בתיכון כלומר: הסטודנטים חסרי רקע מתאים.
2. תצפית במעונות הסטודנטים על סטודנטים שחורים ואחרים בעת למידתם. התצפית ארכה מספר חודשים באמצעות מגורים במעונות הסטודנטים.
ממצאי התצפית סתרו את ממצאי הסקר של סגל ההוראה ודווקא הראו כי הסטודנטים השחורים גילו מוטיבציה גבוהה בלמידה, היו נבונים ובעלי רקע מספיק במתמטיקה מביה"ס התיכון, עבדו קשה מאד על מטלות הקורס ועל החומר הנלמד בו ושהוריהם עודדו אותם להצטיין בלימודיהם באוניברסיטה.
מסקנתו של פרופ' טרייסמן בעקבות מחקרו היתה כי הכישלון של הסטודנטים השחורים נבע מאסטרטגיות למידה לא נכונות. כלומר: אסטרטגיות הלמידה שסייעו להצלחתם בתיכון לא הועילו בלימודיהם באוניברסיטה. אסטרטגיות הלמידה אותן חוו בתיכון היו: שינון בע"פ של נוסחאות, פתרון תרגילי חישוב רבים מאותו סוג, תוך הגעה לתשובה נכונה יחידה. פרופ' טרייסמן ערך סקר נוסף בקרב מורים למתמטיקה בתיכון בארה"ב במטרה להתחקות אחר דרך הוראת ולמידת המתמטיקה בתיכון. התוצאה הייתה כי בלימודי המתמטיקה בתיכון הדגש הוא על תרגול טכני, מבחנים ולמידת עובדות.
הסטודנטים השחורים, בהיותם תלמידי תיכון היו חסרים: אתגרים אינטלקטואלים, חשיבה עצמאית ומקורית במתמטיקה, יכולת כתיבה ביקורתית, יכולת ביצוע אינטגראציה של פרטי מידע, קיום של אינטראקציה יעילה עם חבריהם לכיתה ועם המורה, יכולת לנמק באופן הגיוני ורציף את טיעוניהם. ככאלה היו הסטודנטים השחורים מוגבלים ביכולות הלמידה הנדרשות בלימודים גבוהים. לעומתם הסטודנטים הסינים-אמריקנים השתמשו באסטרטגיות למידה שונות שהתבטאו בלמידה עצמאית משולבת עם למידה קבוצתית בה ניסו לפתור בעיות באופן משותף, סייעו זה לזה בהבנת החומר, כך חקרו לעומק את הנושא הנלמד והפרו אחד את השני בתובנות חדשות, הציגו שאלות למרצה או לסטודנטים ותיקים מהם בעת הצורך.
פרופ' טרייסמן הציע לסטודנטים השחורים לשנות את אסטרטגית הלמידה שלהם בדומה לאסטרטגיות הלמידה של הסטודנטים הסינים-אמריקאים אך שיטות הלמידה אליהן התרגלו היו מושרשים אצלם בצורה כל כך חזקה כך שלא יכלו לבצע את השינוי הדרוש שיסייע בעדם. בהתאם למה שחונכו הם הבינו שכל אחד חייב לסמוך אך ורק על עצמו וזו הסיבה אולי שהשתמשו מעט בסיוע שהציעה להם האוניברסיטה.
בעקבות מקרה זה פיתח פרופ' טרייסמן שיטה לאימון סטודנטים באסטרטגיות למידה שכללה: צירוף סטודנטים לקבוצות למידה פעילות, הקניית הרגלי למידה בדגש על למידה קבוצתית, הצגת בעיות קשות, קיום אינטראקציה בלתי רשמית עם מומחה למתמטיקה, שימת דגש על הסברים והבנה והפחתה של זכירה וכישורים טכניים.
שיטה זו נחלה הצלחה רבה הן בקרב הסטודנטים השחורים שיישמו אותה ושאף אימצו את עקרונותיה גם בקורסים אחרים והן בקרב סטודנטים שלמדו לפיה באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב.
המאמר הנ"ל ממחיש כי בשימוש באסטרטגיות למידה יעילות נחשפים הסטודנטים להישגים והצלחות, אשר תורמים לדימוי העצמי שלהם ולאמונה ביכולתם להצליח. כבר מגיל צעיר יש ללמד את התלמידים כיצד ללמוד ולא לשים דגש רק על שינון החומר וזכירתו אלא בעיקר על התאמה והשבחה של החומר הנלמד ורפלקציה, שכן ככל שמקדימים יותר ברכישת אסטרטגיות ללמידה, ההצלחה וההישגים גדולים יותר גם בהמשך הדרך. כאן המקום לשאול האם כיום בבתי הספר, במדינת ישראל ובעולם בכלל, נותנים את הדעת לנושא של אסטרטגיות למידה, בהן מוקנים כישורים וכללי למידה שיסייעו לתלמידים גם בהיותם סטודנטים ?
הרגלי למידה הנהוגים בתיכון לא בהכרח מתאימים ללימודים גבוהים ואפילו יכולים לגרום נזק, כפי שקרה עם הסטודנטים השחורים במקרה שתואר לעיל. שינוי הרגלי למידה הינו דבר קשה ביותר לביצוע מאחר והם מוטמעים כל כך חזק אצל התלמידים. על כן בהוראה יש לתת את הדעת לעניין מהותי זה ולנסות לתת כלים נכונים ורחבים יותר לאסטרטגית למידה, כך שתשמש את התלמידים כבר מגיל צעיר במספר נרחב של תחומי דעת.
כאשר תלמיד רוכש טכניקות למידה, רמת החרדה שלו יורדת ועולה רמת המוטיבציה שלו ללמידה ולהצלחה. הוא מבין כיצד להסיק מסקנות, להיות מעשי ובקורתי ובכך למעשה מתחבר ללמידה ומפיק ממנה את המירב.
בעידן הידע בו אנו מצויים נדרשות מיומנויות וכישורי למידה שונים מבעבר ובאמצעות הנחלת הרגלי למידה נכונים ומותאמים ובתרומת הטכנולוגיה העומדת לרשותנו (במיוחד ( web 2.0 מתאפשרת העמקה והרחבה של אפיקי הלמידה.
אסיים במשפט חכם שאמר קונפוציוס:
למידה ללא מחשבה היא ברכה לבטלה
מקור המאמר: טרייסמן א. (2004). מתן תמיכה ועזרה בלמידה והתיעות בדרכי למידה. על הגובה: כתב עת לענייני הוראה בחינוך הגבוה, גיליון 3. עמ' 20-21.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה