על קיר הפייסבוק

ילד שהתאבד כי הציקו לו בפייסבוק, ילדה שכותבים על הקיר בפייסבוק שהיא שמנה "סתם", ילד לא כל כך מקובל מהשכבה שאפשר להציק לו באמצעות הפייסבוק, מתקפות ממוקדות בפייסבוק כנגד מורים – כל אלו ועוד הינן חלק מהאלימות המובעת בפייסבוק ואסור לעצום עיניים לנוכח מימדי התופעה, אשר נחשפנו אליה באמצעות כלי התקשורת בשבועות האחרונים ביתר שאת.

בני הנוער נהנים מכוח ונראות חדשים שהיא חרב פיפיות עבורם, שכן הם לא לגמרי מודעים למשמעויות של הכח הזה ושל השפעתו על חייהם.

העובדה שילדים מיומנים בעולם המדיה לא מצביעה על כך שהם מספיק בוגרים על מנת להכיל ולהתמודד עם ההשלכות הנובעות מכך. הם לא מבינים את יכולת הפגיעה של הכלי בו הם משתמשים.
בנוסף, העובדה שגם רוב המבוגרים לא מכירים את הכלי יש בה סכנה כפולה. כך לדוגמא: קבוצות על מורים או בתי ספר בפייסבוק מראים כי נתחים רבים ממערכת החינוך מושמצים, מאוימים, חשופים ובעיקר אינם מודעים לתופעה. תלמידים רבים רואים בפייסבוק דרך יעילה להביע אי שביעות רצון מהלימודים ומגורמי הסמכות בבית הספר וזאת באמצעות התבטאויות קשות וחמורות נגד מורים הכוללות קללות והשמצות.
אמנם אנו עדים לאלימות גם במקרים בהם הורים היו חברים של ילדיהם בפייסבוק. על אף זאת, על ההורים להיות חלק מהרשתות החברתיות, מאחר וזו הדרך היחידה שלהם להבין מה קורה עם ילדיהם.

בקרב הנוער למיידיות יש השלכה עצומה והצורך להיות פופולארי ולדעת מה קורה מאד קריטי עבורם. כמו כן אם בעבר הסכסוך היה אישי בין שני נערים, הרי שכיום, בעידן הרשתות החברתיות, מדובר על סכסוך בין קבוצות.

ילדים מזהים סיטואציות בהן ניתן למתוח את החבל וכשאין לכך מעצור וגבול הם ממשיכים בכך. רמת הפיקוח של המורים ורשויות החוק מאד מוגבלת בנושא זה והמציאות המשפטית צריכה להתמודד בצורה שונה עם המשמעות של ביטויי האלימות ברשת.

קיימת הקצנה של תופעות מה שגורם לנוער להיות יותר תובעני ולקבל מושגים מועטים על מהות החיים ועל מה חשוב באמת ומה פחות. מתבגרים שאין להם מושג מהי חברות אמיתית ימשיכו לחפש אנשים זרים שיהיו חברים שלהם בפייסבוק. חסרה להם ההבנה שחבר אמיתי אינו בהכרח זה העושה לייק על כל מה שנכתב בפייסבוק.

כיום לא קל להתנהל בעולם כילד, מאחר וקשה לו להתמודד עם כישלונות ואכזבות. מחקרים מראים שמתבגרים יכולים להיות במצוקה עצומה ואף אחד לא יודע על כך.
יחד עם זאת, יצויין כי לפייסבוק יש יתרונות לפיהם ניתן לדעת יותר מהר על מצוקה, שכן נערים מתבגרים לא מספרים על מצוקותיהם להורים. יש לחנך את הנוער לכך שאם רואים מצוקה בפייסבוק שידווחו על כך ואז הפייסבוק ישמש כאמצעי שדרכו ניתן למנוע מצוקה.

מחקר הבודק את יכולת הפיקוח של הורים על פעילות הילדים שלהם בפייסבוק מראה כי כ-75% מההורים לא יודעים אם הילד שלהם הטריד או פגע במישהו באמצעות הפייסבוק. בנוסף נמצא כי כ-90% סבורים כי הורים אינם מונעים מילדיהם לפתוח חשבון בפייסבוק לפני הגיל המינימלי המוגדר לכך - אסור לפתוח חשבון בפייסבוק מתחת לגיל 13 אך יש הרבה ילדים שהם מתחת לגיל המותר ובכל זאת פתחו חשבון בפייסבוק וזאת בידיעת הוריהם – איזה דוגמא משמשים ההורים במקרה זה...?

לפי תפיסתי תפקיד ההורים לפקח על שעות הפנאי של ילדיהם. לא ניתן תמיד להטיח את ההאשמות בממסד. ילדים זקוקים להורים נגישים ומתפקדים ולא להורים בשלט רחוק. על ההורים להיות פעילים ולהתוות לילדיהם עקרונות שילוו אותם בהתמודדות עם מצבים שונים שבהם יתקלו בחייהם כולל באלו המקוונים.
הורים שאינם עקביים בהצבת גבולות ושאינם סמכותיים דיים, בטח ובטח שלא יוכלו לשלוט על הנעשה בפייסבוק.

הרשתות החברתיות, המשחקים האלימים והעדר הסמכות ההורית הפכו את הנוער לכזה שקל לו להתעלל, להטריד ולפגוע באחרים.
בפייסבוק הגבולות המוסריים מאד לא ברורים, אך כשמעמידם את חופש הביטוי מול פגיעה בפרט, חופש הביטוי חייב להיות כפוף לקודים ולעקרונות ברורים.