פתיחת קבוצה ב- google group

הטכנולוגיה מאפשרת לנו להסתייע בה בתחומים רבים ומגוונים. חשוב לציין כי שליטה בטכנולוגיה אינה מספיקה לכשעצמה והשימוש בה צריך להיות כאשר עומד רציונאל מאחוריה. יתרונה של הטכנולוגיה יבוא לידי ביטוי במידה וייעשה בה שימוש מותאם מושכל.
במסגרת תחומי אחריותי במקום עבודתי, עלי לסייע בהשמה בשוק העבודה לבני/בנות זוג השבים משליחות בחו"ל. מצאתי שיש מקום לתת מענה נוסף לכך באמצעות פתיחת קבוצה בגוגל גרופ, המהווה רשת חברתית בעלת מטרה מוגדרת. קבוצה זו משמשת מעין קהילה, בה מתנהלים הדיונים באמצעות חילופי מידע, הצעות, העלאת רעיונות רלוונטיים לנושא וכל זאת כאשר תרבות הדיון מהווה תנאי הכרחי.
לפני פתיחת הקבוצה הסתייעתי באנשי מקצוע ובעצתם הגדרתי יעדים ומטרות וקבעתי רציונאל לפיו תתנהל הקבוצה. בדקתי האם כלי טכנולוגי זה ייתן מענה אמיתי לצרכים. בחנתי את יתרונותיו על סמך כלים ותובנות שקיבלתי במהלך לימודי במרכז ללימודים אקדמיים. בסיעור מוחות שנערך בנושא העליתי נימוקים מבוססים ומשכנעים לכך שפתיחת הקבוצה תמנף ותייעל את תהליך ביצוע המשימה וקיבלתי את ברכת הדרך לפתיחת הקבוצה מהממונים עלי ומקולגות שלי.
מלאת סיפוק שהרעיון שלי התקבל יצאתי לדרך....
כמי שמנהלת את הקבוצה אני חשה אחריות לאופן בו תתנהל, תראה ותתנהג הקבוצה, כשכמובן לכל אחד ואחת מחברי הקבוצה יש אחריות אישית על דבריו - זאת תוך דגש כי ההצלחה של הקבוצה תלויה בסולידריות ובתרומה של כל אחד מחברי הקבוצה במידע רלוונטי היכול לסייע לכלל.
זמינות המידע, קלות העברתו, היכולת להתחבר מכל מקום, תיעוד הדיונים, הפרטים הרשומים בפרופיל האישי של חברי הקבוצה,יצירת קשרים חדשים ולאורך זמן – אלה הם רק חלק מהיתרונות של השימוש בגוגל גרופ ובמקרה זה נותנים מענה אמיתי, ובדרך הרבה יותר פשוטה, מזו שהייתה נהוגה עד כה.
שיקולים שונים, שאחד מהם הוא מניעת רתיעה מהצטרפות לקבוצה בשל הפומביות, הובילו אותי להחלטה כי נכון יותר, לפחות בשלב זה, שהקבוצה לא תהיה פתוחה ברשת לכל אחד, אלא רק לעובדי המשרד ובני/בנות זוגם.
כאן המקום לציין כי פתיחת קבוצה הינה מיזם חדש ושונה בארגון בו אני עובדת, הדורש שינוי באופן החשיבה ובהרגלי עבודה בהם היינו מורגלים עד כה.
לעשות שינוי זה אינו דבר קל ולרב אנו מוצאים עצמנו דבקים בהרגלים ישנים, אשר חוסמים ומקבעים אותנו. החשש מהלא נודע מובן, אך אל לנו להתקבע, שכן כל מעשה נוצר כתוצאה מצורך כלשהו ובמשך הזמן הופך להרגל, גם אם כבר אינו ממלא את הצורך שלשמו נוצר מלכתחילה.
המודעות לכך שהרגל מסוים כבר אינו תורם לנו מביאה אותנו להחלטה לשנות אותו.
מהטמה גנדי אמר: "שים לב למחשבותיך, הן הופכות למילותיך, הן הופכות למעשיך. שים לב ושפוט את מעשיך, מעשים הופכים להרגלים. הייה מודע להרגליך, הם הופכים לערכים שלך. הבן וקבל את הערכים שלך, הם הופכים לגורלך."

זכויות יוצרים בעידן המידע

בעקבות מפגש, שמטרתו שדרוג מערך הלמידה, עם נציגי חברה המספקת למשרדנו שירות של למידה מרחוק, עלה הנושא של זכויות יוצרים.
במהלך המפגש הצגנו בפני נציגי החברה רשימת דוגמאות של אתרים חינמיים המצויים ברשת ואמצעים טכנולוגיים שונים , בהם ניתן לעשות שימוש, כדי ליצור למידה יותר חווייתית ומגוונת מצורת הלמידה הנהוגה כיום.
נציגי החברה הבהירו מבחינתם כי בקשתנו לשימוש בתוכניות שונות המצויות ברשת, דורשת התייחסות רחבה לנושא של זכויות יוצרים - דבר מורכב מאד בהיותם חברה מסחרית/ציבורית.
כל זאת הוביל אותי להתעמקות בנושא זכויות יוצרים משום שלא רציתי שהשדרוג לא יוכל לצאת לפועל מסיבה זו.
בזכויות יוצרים בעידן המידע נוצר מתח בין חופש המידע לבין ההגנה על היצירות. היכולת הפשוטה והקלות של העברת והפצת המידע באמצעות האינטרנט מגבירה מתח זה – מה שלא היה קיים בעידן הדפוס.
נשאלת השאלה האם קיימת סכנה לזכויות יוצרים בעקבות הפעילות ברשת או שמא דווקא עצם השינוי שחל בשיטות הפצת המידע, מקנה ליוצרים אפשרות של הפקת רווח מיצירותיהם ?
בנוסף עולה השאלה כיצד מתייחסים לזכויות יוצרים במסמכים להם שותפים מספר רב של אנשים וכן לשיתוף המתקיים ברשתות חברתיות ? למי מייחסים את זכויות היוצרים ?
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות למהלכים חקיקתיים שיתנו מענה להיבטים החדשים של זכויות יוצרים, שנוצרו בעקבות השימוש ברשת האינטרנט. במדינת ישראל נחקק בשנת 2007 חוק זכויות יוצרים החדש המותאם לעידן הנוכחי.
הקישור הבא מהאתר של משרד עו"ד מורה מאמו שחל סוקר את נושא דיני זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי מההיבט המשפטי.
http://www.mmslaw.co.il/PAGE19.asp

קישור נוסף ובו סקירה העוסקת בנושא זכויות יוצרים בעידן המידע מתוך אתר טכנולוגיות המידע הממשלתי.
http://www.itpolicy.gov.il/topics_law/mis_2p1.htm
אין ספק שיש להכניס לתודעה את נושא זכויות היוצרים דווקא בשל הקלות של מעידה בו.
להלן מצגת מפרי עבודתם של תלמידי בית ספר מאזור רמלה - לוד, במסגרת מחקר שביצעו בתחום זכויות היוצרים בישראל. במסגרת הפרויקט, פעלו התלמידים באופן אקטיבי ופנו לחבריהם לכיתה ולבית הספר, כמו גם לגורמים מן הפוליטיקה לשמירה על זכויות.
http://www.netlaw.co.il/it_itemid_12093.html
המצגת הועלת גם ליוטיוב לדעתי במטרה להגיע למעגל נרחב של צופים ובכך להעביר מסר בדבר החשיבות של שמירה על זכויות יוצרים.
http://www.youtube.com/watch?v=WWMsAk70NYs

האמרה "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" (מגילה ט"ו, ע"א) נאמרה אמנם לפני שנים רבות אך רלוונטית גם לימינו אלה.

"מי תרצו שילדכם יהיה ?"

בארגון בו אני עובדת עורכים מידי שנה סדנת הכנה לקראת כיתה א' להורים ולילדים. סדנא זו מועברת ע"י אנשי מקצוע ומסייעת בידי המשתתפים.
במסגרת סיעור מוחות, שנערך בשבוע זה, יזמתי רעיון לקיים סדנא דומה לתלמידים העולים לחטיבת ביניים ולהוריהם. רעיון זה עלה מתוך נגיעה אישית שיש לי בנושא ומתוך הכרה שיש צורך אמיתי במתן כלים להתמודדות עם המעבר מבית הספר היסודי לחטיבה ולתחילת מסע גיל ההתבגרות.
בפגישה שהתקיימה עם היועצת לענייני חינוך במשרד ליישום הרעיון , סיפרה כי צפתה ב-3.5 בערוץ 23 בסרט תעודה בשם: "מי תרצו שילדכם יהיה ?"
בעקבות הסרט, העלתה היועצת בשיחתנו את הרעיון לבסס את הסדנא על מה שקורה במוחם של מתבגרים הגורם להם להתנהגויות האופייניות לגיל הבגרות ולאופן קבלת החלטות, תוך שילוב אנשי מקצוע העוסקים בחקר המח.
בסרט בודק דיוויד בודיל האם למדע במאה ה-21 יש דרכים למקסם את פוטנציאל הלמידה במקביל למקסום האושר של הילדים, במסגרת הניסוי הגדול בתבל: למידה בבית הספר. הוא פוגש נוירולוגים ופסיכולוגים המציעים דרכים לעודד את הילדים.
אציין כי לא צפיתי בסרט והוא לא הועלה לרשת. אנסה להשיגו באמצעות ארכיון הסרטים של הטלוויזיה החינוכית.
שם הסרט (מי תרצו שילדכם יהיה ?) מעיד על כך שההורים מובילים את הילדים ללמידה בהתאם למשאת נפשם ולמה שהם היו חפצים שילדיהם יהיו ולא לפי מה שבאמת מתאים לילדים. ההורים מעבירים בעצם, במסרים גלויים או סמויים, את הציפיות והחלומות שלהם מילדיהם ומצד שני את הביקורת שלהם כלפי ילדיהם ובכך לאו דווקא מובילים אותם לדרך הנכונה להם.
מתבגרים נמצאים בתהליך של שינוי המתבטא באופן החשיבה, ברגש ובמערכות יחסים ומטרתנו לתת להם כלים לצמיחה לכיוון אותו הם בוחרים והנכון עבורם, תוך שימוש בהישגי המדע להבנת המתחולל במוחם . בנוסף לאפשר להם ללמוד ולהכיר את עצמם ואת האישיות המתפתחת שלהם ובכך לנסות לאפשר למקסם את פוטנציאל הלמידה במקביל למקסום האושר.
אנו נמצאים כעת בתחילתו של הליך מחשבתי באשר לגיבוש אופי הסדנא הרצוי והמתאים ובאשר לדרך העברתה.
אשמח לתגובות.

הרלוונטיות של מערכת החינוך – זה בידיים שלנו

הסרטון הוקרן בוועידה הבינ"ל לחינוך שנערכה בבת-ים ביוני 2008.
מטרתה העיקרית של הועידה, להוביל שיח חברתי בישראל בנושאהחינוך ופני החברה, תוך למידת עקרונות הניהול וכלכלת החינוך.

הסרטון מתאר את הבעייתיות הקיימת במערכת החינוך ומטרתו לדעתי לזעזע ולעורר לעשייה, מתוך הבנה שיש חיוניות בשינוי במערכת זו.
השינוי יכול לבוא מלמעלה, מהממסד או מלמטה מהשטח. דווקא שינוי הבא מלמטה, יכול להיות שאינו יהיה מקיף או דרסטי, אך יוביל למהפכה של ממש.
לא ניתן להתעלם מכך שאנו בעידן דיגיטלי שיש לו ביטויים רבים בהרבה מערכות וארגונים, אך טרם מצא ביטוי והוטמע במערכת החינוך.
אין ספק שמערכת החינוך הגיעה לשפל וממנו יש רק לצמוח.
עלינו לחשוב איזה דור אנו מגדלים ? מה אנו מצפים מבוגרי מערכת החינוך ? ומה מונע מהחינוך לפרוץ קדימה ?
מערכת החינוך נשארת מאחור. במצב זה היא תאבד את הרלוונטיות שלה בהכנת בוגריה להשתלבות בתחומי החיים השונים ולא תיתן בידיהם את הכלים הנכונים להתמודדות עם "העולם החדש".
על המורים לרתום את מה שמספקת לנו הרשת הטכנולוגית יחד עם המיומנות הטכנית והשליטה של התלמידים בטכנולוגיה ובמחשבים, כדי ליצור אתגר ועניין בלמידה בקרב התלמידים.
אין צורך למקד את הלמידה ביישום הטכנולוגי עצמו אלא יש להדגים את הנושא הנבחר ללמידה באמצעות היישום הטכנולוגי.

מקומה של הפדגוגיה לא נפקד, אלא עליה להתאים עצמה ולשנות פניה לכיוון העתיד בשיטת החינוך, ובמקצועות החינוך תוך הכשרת הבוגרים למקצועת הרלוונטיים לעתיד ולתת בידיהם את הכלים הנכונים להתמודדות בעולם המחר.

מבול של טכנולוגיות

ניהול ידע הינו דבר חיוני ומחייב התמקצעות בפני עצמה, זאת נוכחתי לדעת בעקבות מבול הטכנולוגיות אליהן נחשפנו במהלך סמסטר זה.
הבלבול, אי הידיעה וחוסר השליטה בשלל הטכנולוגיות יוצרות רתיעה מסוימת משימוש בהן, אך מצד שני מגבירות דווקא את הרצון להתנסות כדי להגיע לשלב בו ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיות ככלי בלמידה.
ניהול ידע מסייע ביצירת סדר – דבר הנותן תחושה של שליטה, החשובה כל כך כדי לא "ללכת לאיבוד". שליטה מגבירה את הביטחון העצמי ומפחיתה את התסכול.
תוך כדי ההתנסות בטכנולוגיות וחשיפה אליהן, חולפות בראשי מחשבות כיצד ניתן לשלבן ביעילות בהוראה ובלמידה בעבודתי. מה מתאים יותר ומה פחות ואיזו השקעה תידרש כדי להכניס חידוש ושינוי בצורת הלמידה המתבצעת כיום.
לימוד השימוש בטכנולוגיה הינה המטרה של היום והאמצעי של המחר.

מהפיכה חינוכית – חלומו של אודי אנג'ל

אני רוצה לשתף אתכם בכתבה מעניינת שקראתי בעיתון "ידיעות אחרונות" (מוסף ממון) ב-4.4.10 מאת סמדר שיר.
את הכתבה המלאה ניתן לקרוא רק בעיתון המודפס ובקישור שלהלן מופיע חלק קטן ממנה.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3871313,00.html
כשקראתי את הכתבה נזכרתי במודל עליו דיברה פרופסור מיקי רונן בקורס משחקים לימודיים מתוקשבים הנלמד בסמסטר זה, לפיו פיתוח של משחק לימודי טוב דורש שילוב של פדגוגיה וטכנולוגיה כלומר: עבודה משותפת של מישהו מעולם התוכן המגדיר את הצרכים ומישהו מעולם הטכנולוגי המפתח צרכים אלו.
"... אנחנו נתנו את התשתיות והפורטל, עזרנו בנושא ההטמעה למורים ולתלמידים, אבל כל מה שקשור בתוכן היה בידיים של המועצה המקומית, העירייה ומשרד החינוך. לאורך כל הפרויקט זה היה חוק בעל יעבור. הוראה חד משמעית"
אודי אנג'ל פעל לפי המודל הנ"ל ולדעתי זו אחת הסיבות להצלחתו.
לפיילוט של הפרויקט נבחרו ערים המרוחקות מהמרכז (לאו דווקא נחשלות) ושהחינוך נמצא בראש סדר העדיפות של ראשי הערים שלהן.
"איך זה עובד בשטח ? כל תלמיד, מורה ומנהל מקבל סיסמה אישית, באמצעותה הוא יכול להתחבר מכל מחשב אל הפורטל של בית הספר. התלמידים בכיתה יושבים מול מסכים וכל השיעורים מתנהלים באמצעות המחשב, מכתה א'. התקשורת בין המורים לבין התלמידים מתבצעת במיילים, ניהול יומנים, העברת הודעות, פורומים וצ'אטים... גם ההורים יכולים להיכנס לפורטל, להתעדכן בתוכני הלימוד, להתכתב עם המורים וכן הלאה"
בכתבה מתוארת למידה חווייתית באמצעות שימוש בטכנולוגיות שונות ותגובות חיוביות, מצד התלמידים, לצורת למידה זו. הלמידה החווייתית כוללת מוטיבים מ-10 סביבות הלמידה עליהן מדבר גבריאל סלומון בספרו טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע (2000).

הרגשתי שאני יכולה לקרוא כתבה זו כשאני מצוידת בידע ובתובנות שקיבלתי בעקבות הקורסים, אותם למדתי עד כה – כל זאת אפשר לי לראות ולהבין את הדברים שנאמרו בה באור אחר מזה שהיה לי לפני הלימודים.
התחברתי מאד לנאמר בכתבה. בעיני לא מדובר בעוד סיסמא נבובה "מחשב לכל ילד" אלא בהבנה של המצב וניסיון אמיתי לבצע מהפיכה של ממש. חלומות מסוג זה של אודי אנג'ל ראוי שיתגשמו.
ממליצה לקרוא הכתבה.

הפוסט הראשון שלי

פתיחת בלוג למידה מלווה אצלי בתחושה של אחריות רבה, שכן למילה הכתובה יש משמעות חזקה מאד בעיני, בשל היותה נשארת חקוקה על הדף . מכאן שיש להקדיש מחשבה רבה יותר לתוכן הנכתב מאשר לתוכן הנאמר בעל-פה.
באופן אישי אינני אוהבת להיות באור הזרקורים וקיים אצלי חשש מחשיפה ופומביות – דבר המנוגד לבלוג בהיותו פומבי ופתוח לעיני כל.
אני מאמינה כי בתהליך כתיבת הבלוג אתגבר על חשש זה בהדרגה, בשל ההבנה שיש לשנות את הגישה והתפיסה של הלמידה המסורתית בעידן הנוכחי, ולהשתמש ביתרונות שהטכנולוגיה מעמידה לרשותנו.
חולפות במוחי מחשבות רבות על תכני הבלוג, תובנות וכיצד אוכל לשלבו בתחום המקצועי שלי. זהו בעיני אתגר שיש לעבור במסגרת שינוי הרגלים.
השיתופיות בלמידה באמצעות הבלוג מהווה יתרון במתן ביטוי לקול האישי שלי וקבלת תגובות על הכתוב ובכך תורמת מצידי לתהליך הלמידה ומאפשרת לאחרים גם לתרום לי.